נחשונים 2009 - ארוע מספר 2
תגובות(0) ביום שישי, 23/10/2009 התקיים הארוע השני במסגרת הארועים שמארגנים במשותף ירון אדרי וישראמוטור.
לארוע הגיעו קרוב ל 20 נהגים, מהם 17 התמודדו בשלושה מקצים מסכמים.
חסר לנו מאוד אלי סייג שעזב לפינלנד, ומאידך הרווחנו את הצטרפותם של עופר פסטינגר ואלדד, ואת הקאמבק של צמד האיציקים - שחר ומנשה.
באופן אישי, הגעתי ליום הזה ברגשות מעורבים. מעבר דירה עומד בפתח, ומועד ב’ במקצוע הנורא הידו בשם מתמטיקה בדידה טרדו את מנוחתי. מצד שני, אין כמו יום של קארטינג כדי להתרענן מכל הדברים הנוראים האלה.
הגעתי לנחשונים בסביבות 12 ומשהו, וכבר אז ניכרה תכונה רבה בשטח. הרבה אנשים כבר הגיעו והתארגנו. הספקתי לתפוס מקום לי ולוולרי לצידו של סלבה מיודענו. אדר לוי שנעדר מהארוע הראשון בא להתאמן הפעם, אני מקווה שנראה אותו שוב, למרות שגם לו לא קל לשלב בין השירות הצבאי לקארטינג.
המקצה הראשון החל בסערה כאשר ירין טיפס על סלבה, ועוד כמה אנשים הסתחררו. למזלי הייתי במקום השישי והספקתי לברוח מכל זה. מכאן ואילך רדפתי אחרי שני אלופי הארץ בעבר, איציק שחר ויניב מינק, אבל אי אפשר לעשות הרבה כשיש דגלים צהובים. כשכבר השטח התפנה, ניסיתי לעקוף את איציק אך נחסמתי והסתבסבתי, ונאלצתי לסגור פער של חצי הקפה. למרבה ההפתעה, סגרתי את הפער די מהר - אחרי אותו סבסוב הזמנים שלי השתפרו בשניה לעומת הזמנים שלפני. בסוף הגעתי אליהם, רק כדי להיחסם ע”י סמן אחורי. אחרי שעקפתי אותו, הספקתי לעקוף את יניב מינק בסוף הישורת ולהגיע לאיציק שחר, אבל איציק נותר בראש.
מסתבר בינתיים שלאיציק מנשה עפה משקולת והציר שלו התקמט. כתוצאה מכך נשאר מקום ריק במקצה השני, וזכיתי בו מין ההפקר.
המקצה השני לא היה חף מארועים: ולרי שזינק ראשון עף כבר בפניה הראשונה אחרי מגע לא נעים עם קונוס, עומר מנור שעט קדימה ואני נהגתי נהיגה סולידית. איציק שחר שלא הדהים במהירות במקצה הראשון כנראה עלה על איזה סטאפ עילאי, עקף רבות ורדף אחרי. אפילו עשינו הקפה שלמה זה לצד זה. לקראת סוף המקצה, הוא התחיל לעקוף אותי בישורת, אבל אסור היה לו לסיים את העקיפה כי היה שם דגל צהוב. כל הסיטואציה הזו בלבלה אותי ואותו. אני חשבתי שצריך לפסול אותו על זה ואמרתי לעצמי “יאללה תגמור את ההקפה ותפסל”. פתאום הוא הוציא לי יד ולא הבנתי מה הוא רוצה ממני בכלל, אבל נראה שהוא רצה להחזיר לי מקום, אבל זה לא שינה יותר מדי כי בגלל כל הבלבול הזה הוא עקף אותי בסוף.
למקצה האחרון זינקתי רביעי. ניסיתי לעקוף את סלבה אבל לא הלך כל כך. אני לא זוכר מה קרה, אבל התמונות אומרות שהיה לי מגע עם ירין שטרן, ונראה שהייתי בסנדביץ’ בינו לבין סלבה (ישראמוטור, רוצים וידאו!!!)
משם ואילך המרוץ מבחינתי היה די סטטי, איציק שחר ועומר מנור טסו קדימה, סלבה היה בערך בקצב שלהם, וכל מה שיכולתי זה לראות ממרחק כמה עשרות מטרות את האבק שנישא במהלך הקרבות שניטשו ביניהם.
חוץ מזה, אציין לטובה את הארגון באופן כללי, ההסברים הממצים של השופטים לגבי הפסיקות (לא תמיד אני מסכים, אבל תמיד מעריך את המאמץ), את העמידה המרשימה בלו”ז ואת הצילומים המרהיבים של אילן אשל מאתר השטח הישראלי.
אציין לחובה את העובדה שהתדריך נעשה בשמש ולא תחת סככה (אתם מוזמנים לסככה הגדולה של ולרי ושלי להבא), ואת הצורך בדגלנות אקטיבית ונחרצת יותר (צהובים, כחולים), והכי הייתי שמח אם היו מזניקים עם דגל ישראל - את הדגל הירוק והרמזור היה קשה לראות.
תודות ל: שי חצור, נאור שיף המשפחה וכל מי שבאו לעזור ולעודד.
להתראות בארוע הבא!
לתמונות באדיבות אילן אשל
